מדריך למורה כשרים והקשרים ספר 8 - צפיית אורח

5 . מה השאלה עמוד 5 בשאלה 1 יש להתאים שאלה מילולית לתרגיל חיסור נתון . , כהכנה בפעילות בעל פה יש לבקש מהתלמידים לחבר סיפורים מתאימים לתרגילים נ . תונים לפני הפעילות בספר נעסוק בסיטואציית בעיה , במטרה להפגיש את התלמידים עם פעילות דומה לזו שבספר . לדוגמה : לרבקה 137 שקלים , היא רוצה לרכוש מצרכים למסיבה ב - 200 שקלים , כמה כסף חסר לה ? נדון בדרך בה התלמידים תיעדו את הבעיה בעזרת תרגיל ובדרכי הפתרון ש : להם , למשל • – השלמה 60+3 =63 200 60 + 140 3 + 137 • חיסור בשלבים – 63 7 – 70 130 – 200 : 137 – 200 לאחר פעילות זו ההתמודדות עם הפעילות בספר תהיה בהירה יותר . בדיון מומלץ לדון בדרכי הפתרון של התלמידים תוך המללת הפתרונות ונימוק מדוע שאלות 1 - ו 3 מתאימות לתרגיל , ומהו התרגיל המתאים לשאלה 2. בשאלה 2 מוצגת פעילות דומה לזו שבשאלה 1 . נתונות שלוש סיטואציות בעיה וחמישה תרגילים . יש להתאים לכל סיטואצית בעיה תרגיל מתאים מתוך חמשת התרגילים . סיטואציה ב ' היא הקשה ביותר . הסיטואציה היא -דו , שלבית בשלב ראשון יש לראות שביום השני עברה משפחת לוי 134+48 " ק מ ובשני הימים יחד 134+134+48 . תלמידים רבים נוטים לבחור את התרגיל 134+48 . 4 . שבועות וימים עמוד 4 תרגילי החיבור והחיסור להם נחשפים התלמידים בנויים על השיטה העשרונ . ית חישובי הזמנים ימים ) , , שבועות , חדשים ( שנים בנויים על שיטות של ספירה מגוונות כגון מודולו 7 , מודולו 12 וכדומה , לכן יש לעסוק בחישובים אלו בצורה ישירה . לדוגמה , בשאלות 1,2,5 התלמידים יחסרו כפולות של 7 ויבדקו את השארית . בשאלה 4 יתכן וחלק מהתלמידים יבצעו " ספירת המשך ' ה ' , ד ' , ג" " ... עד שיגיעו ליום שישי כפי שהיה בחיבור בכיתות הנמוכות כאשר ביצעו חיבור על ידי " ספירת המשך ." ניתן גם לבנות לוח שנה של חודש אב או להשתמש בלוח מוכן על פי הנתון בשאלה ולמצוא ישירות את התשובות לשאלות . יש להניח שחלק מהתלמידים שולטים בנושא , אם מידע כללי או ממקורות אחרים . שאלה 4 : "י. ב ז באב חל ביום רביעי . שאלה 6 : . א יציאה ביום ג ,' חזרה ביום ב '. ב . הטיול יארך 5 שבועות ו -3 ימים . 3 . עוד על לוח השנה עמוד 3 יש להביא לכיתה לוחות שנה משנים קודמות . ניתן לתת לקבוצות שונות לוחות משנים שונות ולספור כמה ימים יש בשנים השונות לפי הלוח העברי . יש לדאוג שבין השנים השונות תהיה גם שנה מעוברת . פרט לסיבוב כדור הארץ סביב צירו , דבר הקובע את שעות האור ושעות החשיכה , מקיף כדור הארץ את השמש במסלול שצורתו דומה לצורת מעגל . משך ההקפה הוא בקירוב 365 יממות . פרק זמן זה נקרא שנת שמש . שנת השמש היא הבסיס לשנה האזרחית . מכיוון שרוצים שבשנה תהיינה יממות שלמות אין בשנה האזרחית 365 ימים אלא , 365 או 366 ימים . בדומה להקפה שכדור הארץ עושה סביב השמש מקיף הירח את כדור הארץ . זמן ההקפה אף הוא איננו יממות שלמות אלא 29 יממות וכמעט 12 שעות . פרק זמן זה נקרא חודש הירח - . פרק זמן זה משמש בסיס לחודש העברי ) וגם לחודש המוסלמי .( 12 חודשי ירח נקראים שנת ירח . שנת ירח קצרה משנת שמש ב - 11 ימים ו - 3 שעות בקירוב . כיצד מתאימים את השנה העברית הבנויה מחודשי - ירח לשנת השמש ? הדרך היא על ידי קביעת שנים מעוברות . שנה מעוברת היא שנה שבה מוסיפים חודש נוסף , ובשנה זו יש שני חודשי אדר ' א אדר , ואדר ב ' . כלומר בשנה מעוברת יש 13 חודשים . השנים המעוברות נקבעות במחזור של 19 שנים . בכל מחזור כזה יש 7 שנים מעוברות השנה השלישית , , השישית השמינית , האחת עשרה , הארבע עשרה , השבע עשרה והתשע עשרה . 2 4 1 4 1 4 3