מדריך למורה כשרים והקשרים כתה ו - צפיית מורה

49 . מה הסיכוי ' עמ 96 - 98 הפעילויות שבעמודים 98 - 96 הן בחזקת " מבוא אינטואיטיבי " למושג הסיכוי . אין הכוונה ללימוד שיטתי וכמותי של הסתברות , של חישוב סיכויים או של סבירות שמאורע מסוים יתרחש . הפעילויות היחידות המלוות במידה מסוימת בסולם מספרי הן שתי הפעילויות הראשונות . בשתי הפעילויות הראשונות יש הקשרים המוכרים לתלמידים . הקשר אחד של הטלת מטבע שבו הסיכוי שהיא תיפול על אחד משני צדדיה הוא " ) חצי " 50% , ( וההקשר השני הוא של סיבוב סביבון שבו הסיכוי שהסביבון ייפול על אחד הצדדים הוא , " רבע " כיוון שיש 4 אפשרויות בעלות סיכוי שווה . הפעילויות תתבצענה על ידי " איסוף נתונים " תוך כדי ביצוע ניסוי הסתברותי . התלמידים יתחלקו לקבוצות . בכל קבוצה יטילו את המטבע ) או יסובבו את הסביבון (20 פעמים וירשמו בטבלה את התוצאות . בשלב השני תאסוף המורה את התוצאות שהתקבלו בכל הקבוצות ביחד . מכיוון שמספר הזריקות של המטבע יהיה גדול ) למדי מספר הקבוצות כפול 20 ( הרי שסביר להניח שמספר הנפילות יתקרב ל -" ". חצי חצי באופן דומה תתבצע הפעילות עם הסביבון . ) הסיכוי ההסתברות של ( 1 - ל 4 או של רבע ) 25% ( פחות אינטואיטיבית אבל כדאי להשתמש במונחים ולהסביר את המשמעות של המספר שהתקבל . אפשר להרחיב ולבצע ניסוי נוסף עם קוביית משחק שבה יש 6 אפשרויות שונות . 3 . בסעיף 3 ( א אספקט נוסף של ". סיכוי " צנצנת שבה כדורים כחולים וכדורים אדומים , כאשר בצנצנת יש הרבה יותר כדורים כחולים . מספר הכדורים מכל סוג איננו נתון בכדי שלא לגלוש לסיכויים הנתונים בצורה . מספרית התלמידים נשאלים לגבי " הוצאה עיוורת " של אחד הכדורים . באופן אינטואיטיבי ברור שאם יש הרבה יותר כדורים כחולים הסיכוי להוציא כדור כחול גבוה יותר , אבל לא מעט תלמידים בגיל הזה יגידו זה " תלוי במזל "או , " אולי במקרה דני ייקח דווקא כדור אדום " וכדומה . במידת האפשר ננסה להסביר את ההבדל "בין סיכוי גבוה ש "... ; " סביר ש "... לבין העובדה שיכול להיות שדווקא המאורע עם הסיכוי הנמוך יקרה . ( ב מכיוון שהסיכוי שרונן יוציא כדור אדום גבוה בהרבה מהסיכוי שיוציא כ דור כחול הרי שהאפשרויות הן צנצנת א ' או צנצנת ג ' . בצנצנת ב ' הסיכויים הם , "חצי חצי " ובצנצנת ד ' הסיכוי להוציא כדור כחול גבוה יותר מהסיכוי להוציא כדור אדום . 5 . ניתן לגשת לשאלה זו על ידי חישוב " הסיכוי לתקלה " בכל אחד מהמחשבים . ניתן להשתמש באחוזים או בשברים או באומדן . במחשב א ' היו 6 תקלות ב -24 שעות שימוש , כלומר בממוצע תקלה אחת על כל 4 שעות שימוש . במחשב ב ' היו 3 תקלות ב -9 שעות הפעלה כלומר בממוצע תקלה על כל 3 שעות של הפעלה , ובמחשב ג ' הייתה תקלה על כל 5 שעות של הפעלה . לכן המחשב האמין ביותר , על סמך דרך חשיבה זו הוא . ' מחשב ג בעמודה הריקה בטבלה ניתן להכניס מידע זה בכדי לראות את קריטריון הה שוואה בין המחשבים . ייתכן כי זו גם הסיבה שמחשב ג ' הופעל יחסית כל כך הרבה שעות – מכיוון שכמות התקלות שלו לשעת הפעלה היא קטנה יחסית . 6 . במידה ומתוך 20 נסיונות התלמידים לא מקבלים את התוצאה הנכונה ) ' שחקן ב ( מנצח ניתן לחבר ביחד את כל תוצאות הכיתה וכך הסיכוי לקבל תוצאה אמיתית משתפר . 2 1